עד 10/2022 המדינה הנפיקה מדי חודש אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה המקיפות והוותיקות, לתקופה קבועה של 15 שנים בהיקף של 30% מסך נכסיהן ולפנסיונרים מקבלי הקצבה 60% מהתיק. החל מתאריך זה הופסקו ההנפקות הללו.
מהן אגרות חוב מיועדות?
אגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות מדד, הנושאות תשואה קבועה של 4.86% עם הצמדה למדד (אינפלציה) .
מה המטרה?
מטרת ההנפקה היתה להבטיח לקרנות הפנסיה יציבות ועוגן על כ-30% מכספי הקרן עבור החוסכים ו-60% עבור מקבלי הקצבאות .
מדובר בתשואה הגבוהה מהתשואות הקיימות בשוק ,שאינה תלויה במחירי השוק (ירידות או עליות במחירי אגרות החוב הנסחרות) .ההצמדה שמרה על הערך הריאלי של הכסף וכך לפחות 30% מהחיסכון סיפק תשואה זו. את יתרת ה-70% קרנות הפנסיה השקיעו בשווקים הפיננסים במגוון מוצרים כגון: מניות בארץ ובעולם, פקדונות, אגרות חוב של ממשלות, אגרות חוב של חברות, קרנות השקעה ועוד.
הבטחה לתשואה מובטחת בגין 30% מכספנו יצרה תמריץ לחסכון באמצעות קרנות הפנסיה ועדיפות על פני ביטוחי מנהלים וקופות גמל.
מדוע המדינה הפסיקה להנפיק ?
הגידול בהיקף קרנות הפנסיה, הגדיל על פני השנים את היקף החוב של המדינה כלפי הקרנות בכך הוא מגדיל את החוב הממשלתי הלא סחיר והצמוד למדד ,מקשה על ניהולו החוב והממשלתי ויוצר, בין היתר , עלויות המושתות בסופו של דבר עלינו- על הציבור. עלות החוב מתעצמת בעיקר בתקופות בהן ניתן לגייס חוב בשוק הסחיר בתשואות נמוכות יותר.
מהו המתווה החדש ?
כעת, קרנות הפנסיה יצטרכו להשקיע את אותם 30% מהכספים החדשים שיופקדו בקרן בשווקים הפיננסיים על פי המדיניות של מסלול ההשקעה העיקרי שלהן (בדרך כלל מסלול כללי או גילאי 50 ומטה ).
על פי המתווה אם הקרן תשיג תשואה הנמוכה מ5.15% צמודה למדד לשנה, המדינה תשלים את הפער.
אם הקרן תשיג תשואה גבוהה יותר מ5.15% צמודה למדד לשנה, "העודף" יועבר לקרן יעודית שתוקם ותנוהל ע"י החשב הכללי במשרד האוצר .
המשמעות היא שעודפים בקרנות פנסיה מסוימות יסבסדו את החוסרים של קרנות פנסיה אחרות ככול שיהיו. אם עדיין יהיה פער, אזי המדינה תשלים את החסר אחת לחמש שנים.
מה הם היתרונות?
מה הם החסרונות?
בתחילת הדרך המדינה הנפיקה 93% אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה, בשנת 1995 חלקן ירד ל70% ואילו בתחילת 2004 חלקן ירד ל-30%.
גם התשואה ירדה מרמה של 5.56% צמודה למדד, לרמה של 5.05% צמודה למדד ולבסוף בשנת 2003 ל4.86% צמודה למדד.
לסיכום, מבחינה היסטורית ניתן לראות את הקטנת הסבסוד של המדינה בקרנות הפנסיה והפנייתן לשווקים הפיננסיים התלויים בגורמים פיננסיים ,כלכליים ופוליטיים ומשכך חשופים יותר לתנודות .על פניו, המהלך נראה חיובי שכן ההגנה לחוסך עולה ,החסכון למדינה צפוי לעלות .יחד עם זאת, מידת ההצלחה תבחן רק בחלוף השנים ובמידת האמון שלנו בקובעי המדיניות.